שלום
להורים ולכל הקוראים שלנו!
החורף
מאחורינו, אביב ואווירת חג בפתח, והגוף, יותר מתמיד, משתוקק לנוע עוד ועוד.
כמנהגי,
אשתף אתכם בפעילויות של המגמה למחול בתקופה האחרונה.
לפני
כעשרה ימים יצאנו כל המגמה (כתות ו-ט) ליום פעילות בכפר
המחול של הלהקה הקיבוצית בקיבוץ געתון שבגליל המערבי. עברנו יחד יום מעשיר מלא
פעילויות ונקודות מבט.
תחילה
צפינו בשעור בוקר של הלהקה. קיבלנו כך הצצה ליומו של רקדן מקצועי וגילינו שגם שם
נדרשת משמעת גבוהה והתמדה. הרקדנים מגיעים לסטודיו בוקר-בוקר ומתחילים בשעור בלט
קלאסי. התלמידים שלנן מכירים את מבנה והשעור ואת כלליו, ולכן יכלו בקלות להזדהות
עם מה שראו. היה מדהים לראות לאילו מחוזות של ביצוע ניתן להגיע גם בתרגילי חימום
שכולנו מבצעים יום-יום, ולגלות שוב ושוב איכויות תנועה חדשות בכל צעד וצעד,
מהבסיסי ביותר ועד למורכב ביותר.
בהמשך
התפצלו לשתי קבוצות וכל קבוצה עברה שעור טכניקה במחול מודרני עם אחת מרקדניות
הלהקה. בשלב השני התנסו התלמידים בשעור רפרטואר בו למדו רצפים תנועתיים מתוך
עבודותיו של רמי באר, המנהל האמנותי וכוריאוגרף הבית של הלהקה הקיבוצית. הילדים
למדו וביצעו את החומרים בתשוקה גדולה, והמשיכו בכך גם כשהגענו לביה״ס. אלו חוויות
שהגוף מטמיע היטב והוא כמו מבקש לחזור עליהן שוב ושוב. אני מניחה שהם גם הדגימו
לכם את הקטעים בבית...
אח״כ
צפינו כולנו בסרט על חייה המרתקים של יהודית ארנון ז״ל, שהקימה את הלהקה וייסדה את
כפר המחול יש מאין. הילדים שאלו שאלות יפות והצליחו להבין את רוחה ההיסטורי של
הלהקה הקיבוצית, שסיפורה שזור יד ביד עם סיפורה של מדינת ישראל בראשיתה.
בסוף
היום הוזמנו לצפות בחזרה פתוחה של הלהקה הבוגרת על יצירה חדשה שתעלה בחודש הקרוב.
רמי באר, בעצמו, פתח לנו ברוחב לב את דלתות הסטודיו ובחר (במילותיו) ״לא לעשות לנו
הצגה״, אלא להראות לנו חזרה כפי שהיא מתקיימת ביומיום. היה זה מפגש מרגש. צפינו
ברגע הקסום שבו נולדת יצירת מחול. בנדיבותו, התפנה באר מרצף העבודה ומשלל הלחצים
תחתם הוא נתון חודש בלבד לפני פרימיירה, ושוחח אתנו. הוא דיבר בצורה מרגשת על
חדוות התנועה והיצירה ועל החשיבות הגדולה שיש בעיניו לחינוך קהל למחול. הוא גילה
לילדים שגם רקדנים מקצועיים חשים לעתים חוסר ביטחון כשהם מציגים תוצר הוא עדיין לא
מוגמר, לא מבוצע במיטבו, שיש בו פגמים או טעויות או אי-דיוקים. גילנו שמבטו של
הצופה משמעותי תמיד – בין אם מדובר במורה בסטודיו בביה״ס או בקהל תלמידים שצופה
בחזרה פתוחה של להקה מקצועית. למדנו על האחריות הרבה שלוקח על עצמו רקדן כשהוא
נתון במלאכת המחול: כלפי עצמו, כלפי הכוריאוגרף איתו הוא עובד, וכלפי כל צופה
שבוחר להביט בו.
למדנו
המון ביום הזה, דרך הגוף ודרך המחשבה. הילדים היו נעימים זה לזה והפגינו חברות
ואווירה טובה. זה היה ביקור יוצא-דופן!
בשבוע שעבר, רגע לפני היציאה לחופשת הפסח, נסענו כולנו (כתות ו-ט) למוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק. חג המחול השנה (8.6.17) יבקש לספר את סיפור חייו של גוטמן ולגעת בתחומים הרבים בהם הוא עצמו נגע בחייו (הכתיבה, הציור, האיור ועוד). כחלק מתהליך הלמידה על דמות ייחודית זו, ביקרנו במוזיאון, שם סיירנו בשלוש תערוכות: האחת מציגה את עבודותיו של גוטמן ומספרת את סיפור חייו האישי והמקצועי השזורים זה בזה. השנייה, מיצג וידאו של האמן רונן שהרבני שעוסק בדימויים של אורבניות, בטון, בניינים, אדמה וחול, אל מול תנועות גופה של רקדנית אשר נעה בין חומות מבודדות. התערוכה השלישית הייתה זו יזהר כהן, אשר אייר את נופי תל-אביב, את נופי הישראליות ואת נופי הזמן (החולף, המשתנה, הנצחי). התלמידים הגיעו בסקרנות והביעו ענין בסיור. הם שאלו שאלות מרתקות והצליחו להביע במלים רעיונות מרגשים שהתערוכות עוררו בהם.
סיימנו בטיול קצר בשכונת נווה צדק כדי לצפות בעבודות הפסיפס של גוטמן, המתארות את תל-אביב בראשיתה. האחת נמצאת בכיכר ברוטשילד 1 והשניה בקומת הכניסה של כלבו שלום.
היה לנו נפלא!!
את השבוע קינחנו בערב סולואים של כתות ח. בהנחייתה של יעל תורג׳מן למדו הבנות על הזרם הפוסטמודרני במחול, בשנות ה-60 בניו-יורק. הלמידה התמקדה בארבע יוצרות מרכזיות ובכלים הכוריאוגרפיים שביססו ולאורם יצרו: טרישה בראון, איבון ריינר, לוסינדה צ׳יילדס ומרדית מונק. לאחר העמקת הידע על התקופה ועל היוצרות הנבחרות, התבקשה כל תלמידה ליצור עבודת סולו בעקבות אחת מהיוצרות.
נפגשנו בספריה לערב אינטימי בו הציגו התלמידות את תוצריהן. הן ביטאו במפגש הזה את המחקר המעמיק (המתווך והעצמאי) שעברו ואת הרעיון הספציפי ממנו יצאו אל מלאכת היצירה. הבנות דיברו בעניין, בסקרנות, בנועם ובאינטליגנציה גבוהה והתוצרים המרגשים שלהן הראו, דרך הגוף, את תהליך הלמידה המיוחד שחוו.
בהזדמנות זו אודה ליעל תורג׳מן על הליווי וההנחיה לקראת ערב זה.
זהו. יצאנו לחופש. את יום המגמה האחרון בחרנו להקדיש להרצת סקיצות ראשונה לקראת חג מחול, כדי לשתף את חברנו למגמה בתהליכי היצירה וכדי לקבל רמז לתמונה שתתקבל על הבמה ביוני. יצאנו כולנו בהרגשה טובה מאוד. יהיה לנו ערב ססגוני ומיוחד!
ההרצה הזו ביקשה גם להזכיר לכולנו לאיזו שגרה אינטנסיבית ניכנס מיד עם חזרתנו לחופשה. יישארו לנו שבועות ספורים לקראת חג מחול, ובתוכם ימי הזיכרון, עצמאות, ל״ג בעומר ושבועות. אני מבקשת בכל לשון של בקשה – עזרו לילדים לא להחסיר אף שעור מגמה. כל דקה של עבודה בסטודיו יקרה מפז ונוכחות מלאה הינה קריטית בכל השלבים של התהליך ובעיקר בשלב זה.
ניפגש בעוד שבועיים וחצי, ברוח אביבית נעימה, עם הפנים לבאות.
מאחלת לכם חג נעים, זמן משפחתי רגוע ומהנה ומנוחה מבורכת...
חג שמח!
נטע
וצוות המחול
היי נטע. תודה רבה על הסקירה ועל הבחירה המצויינת של הפעילויות.
השבמחק